ככל שמתארכת ההיסטוריה של מערכת בנקאות דם טבורי, מספר מנות הדם הטבורי שנשמרות על פני משך שנים הולך וגדל.
ההתרחבות העולמית של בנקאות הדם הטבורי הביאה להחלפה אקטיבית בינלאומית של מנות דם טבורי.
בכדי לקבוע האם הקפאה לטווח ארוך או שילוח בינלאומי של הדגימה משפיע על טיבה של מנת הדם הטבורי ועל התוצאה לאחר שימוש בדגימה לצורך השתלה, אנו ניתחנו במבט לאחור את איכותן של 95 מנות דם טבורי ואת ההתאוששות ההמטולוגית של 127 חולים בעלי מחלות דם ממאירות שקיבלו טיפול של השתלת מנת דם טבורי אחת.
מתוך 127 החולים אשר קיבלו טיפול, 42 מן המנות שהופשרו שהו בהקפאה למשך תקופה ארוכה (תקופה שבין 5-11.8 שנים), ו 44 מן המנות שהועברו לצורך השתלה נשלחו ממדינות מרוחקות.
אנו מצאנו כי לאורך השימור ולמקום השימור שממנה הגיעה הדגימה אין כל השפעה על היחס של חיוניות התאים כולל איכותם לאחר ההפשרה.
כמו כן קליטת תאי הדם הלבנים שנמצאים בדם (תאים נוטרופילים) לא הושפעו מההקפאה לטווח הארוך (> 5 שנים) או ממוצאה של הדגימה (ארצות רחוקות), (יחס סיכון הינו, 0.91 ו1.2, p=65 ו0.41 בהתאמה) מספר התאים (34CD+) לפני ההקפאה (>1.4 תאים שנתקבלו בק"ג) היה הגורם היחידי ששיפר את קליטת התאים הלבנים (יחס סיכון 1.8,P<0.01).
הדבר מצביע כי למשך ההקפאה ומוצאה לא צריך להוות קריטריון מועדף על פני כמות תאי ה CD34 בבחירת מנת דם טבורי.
למאמר המקורי